זומבה: זה לא רק עניין של נשים

אם חשבתם שזומבה זה עניין לנשים בלבד, כדאי שתחשבו שוב. הלהיט שכבש את ישראל בשנתיים האחרונות חי וקיים, ועכשיו יותר מכל – יש כאן גם קריאה לציבור הגברים בישראל. רואה החשבון ומדריך הזומבה אושר כהן מסביר בראיון אישי כיצד הזומבה שינתה את חייו, למה הזומבה נתפסת כשיעור לנשים בלבד, ולמה הגברים בישראל לא מספיק פוקדים את השיעור. ראיון אישי אחד על אחד עם אחד מבכירי מדריכי הזומבה בישראל – ויש לו גם מוטו לחיים שכדאי לכם לאמץ!

קצת על עצמך: כיצד הגעת אל תוך עולם הזומבה?

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לרקוד ולעסוק בספורט. את הכישרון לריקוד ירשתי מהמורה הראשונה שלי לריקוד, אימא שלי. את האהבה לספורט ירשתי מאבי. אבי היה אלוף הארץ בהאבקות כארבעה פעמים. אבי היה אמור לנסוע לייצג את ישראל באולימפיאדת מינכן. האולימפיאדה שבה נרצחו 11 מחבריו. כשגדלתי אבי תמיד היה קם בבוקר ומתאמן. מזין את גופו באוכל בריא. הוא היה ממש מקור ההשראה לספורט בחיי. אצלי זה התחיל בריצת קצרות. ביסודי הייתי בנבחרת ביה"ס לריצת מאה מטרים. בחטיבת ביניים התקבלתי לכיתת ספורט כסייף. אבל ככל שהתבגרתי' עולם המחול שאב אותי לתוכו כי זו הייתה האהבה האמיתית! לתיכון התקבלתי לביה"ס לאומניות ויצ"ו בחיפה. מאוד רציתי להיכנס למגמת מחול אבל אז זה לא היה כל כך מקובל לראות בן רוקד' וגם מאוד פחדתי מהסטיגמות השטותיות שמתלוות לזה. הפחד פשוט שיתק אותי.

החיים בניו יורק

התחלתי לרקוד בצורה מקצועית רק בגיל 18 והדרך הייתה לא קלה במיוחד שכבר נכנסתי לשירותי הצבאי. את התפנית הגדולה עשיתי אחרי הצבא כשנסעתי להגשים את חלומי ולרקוד בצורה מקצועית בעיר ניו–יורק שבארה"ב. חייתי בניו יורק כ -11 שנים. רקדתי עם טובי המורים, הופעתי, לימדתי ונהניתי מכל רגע. שם גיליתי את עצמי. הסרתי המון פחדים מעליי אבל עדיין הרגשתי שמשהו חסר לי, עדיין חיפשתי נישה שמתאימה לי. פניתי לעולם האקדמאי ולמדתי באוניברסיטת העיר ניו–יורק. סיימתי את לימודי כבוגר מנהל עסקים וראיית חשבון. עבדתי בחברה החמישית בגודלה בעולם לראיית חשבון. כל יום הייתי נכנס למשרד שלי לבוש בחליפה והייתי חלק מעולם העסקים הגדול שנראה מבטיח וקסום לכולם. עדיין חיפשתי לעסוק במשהו שאני באמת אוהב. הייתי מלמד מידי פעם בניו–יורק ריקודי שורות, היפ הופ וסלסה. רגעי האושר צצו להם כשלימדתי אבל מאוד היה חבל לי לראות אנשים שלא ממש מסוגלים להיות רקדנים ב 100% עומדים בצד ומסתכלים. לזומבה נחשפתי כשהייתי במשבר מאוד גדול בחיי. חבר מאוד טוב שלי פגש אותי בניו–יורק בשיא המשבר שלי ואמר לי " יש לי משהו שמאוד יתאים לך וזה נקרא זומבה". הוא ניגש למחשב והקיש בגוגל את המילה זומבה, והקליפ המפורסם של טניה בירדסלי עלה (כיום לקליפ הזה יש כ 27 מליון צפיות ביוטיוב). מאותו רגע השתנו חיי. פשוט הוקסמתי מטניה. המוזיקה, התנועה והכריזמה שלה שאבו אותי לתוך עולם שאני כל כך נהנה וגאה להיות חלק ממנו היום. אני בחיים לא אשכח את השיעור הראשון שלקחתי. יצאתי ממנו המאושר באדם. ידעתי שאני הופך להיות מדריך זומבה מאוד בקרוב. כשהתחלתי ללמד ידעתי שמצאתי את יעודי. אני אומנם רואה חשבון במקצועי אבל קודם כל מדריך לזומבה!

מרבית מתאמנות הזומבה הן נשים: ספר את ההרגשה לעבוד עם אחוז גדול של נשים בשיעורים?

קודם כל אני בן יחיד לארבע בנות אז לסביבה נשית אני מאוד רגיל. כגבר כיף לי. נשים אוהבות לראות גבר משוחרר ללא חומות ופחדים. הרבה אומרות לי שלראות גבר שיודע לזוז זה מאוד סקסי. על הצד הזה אין לי מה להתלונן. כיף לעבוד עם נשים. הן מאוד משוחררות בשיעור, מאוד מפרגנות ומאוד פתוחות לדברים חדשים בחיים.

אז למה יותר נשים ופחות גברים בשיעורים?

גברים ככלל פועלים הרבה מתוך אגו מסוים ובושה. הרי לרקוד זה לא כל כך גברי, מפחדים מאוד מהסטיגמות שניתנות לגבר שרוקד (גם אני הייתי שם). הגברים בארץ צריכים להיות יותר פתוחים ולשים קצת את המאצ'ו מאן בצד. בארה"ב הרבה גברים מגיעים לשיעורי זומבה ובארץ הרבה פחות. אני מקווה שהדברים ישתנו בקרוב. יש מקום אחד שאני מלמד בו (במרכז תל אביב) שלא מעט גברים בגיל בוגר באים באופן קבוע לשיעור שלי. הגברים האלו בעלי ניסיון חיים עשיר, הם יודעים להניח בצד את האגו שלהם ולהיות יותר פתוחים. החלום שלי זה לראות מספר שווה של גברים ונשים בשיעורים שלי (למרות שמספר פעמים אחדות זה כבר קרה). בשיעורים שלי אין ריקודי בטן ואני מאוד משתדל שהכוראוגרפיות שלי לשירים יהיו מותאמות לנשים וגברים כאחד. אני מקווה שיום יבוא והמצב ישתנה. לשם אני שואף.

רגע ספורטיבי גדול

יש הרבה רגעים בספורט העולמי והישראלי שאני יכול לדבר עליהם. אני זוכר עוד בילדותי את האצן והאתלט האמריקאי, קרל לואיס. אני לא אשכח את ריצת המאה מטרים שלו באולימפיאדת לוס אנגלס בה הוא קבע שיא עולם חדש. אני זוכר את הרגעים בהם צפיתי בו והתרגשתי מכל ניצחון שלו. הייתי אז ילד ובגללו מאוד התחברתי לריצות הקצרות ולקפיצה למרחק. אני מלא הערכה וכבוד לג'ודאי הישראלי, אריק זאבי. איש מדהים שהראה לכולנו שהגיל לא קובע. אני מאוד גאה בו ומאוד הייתי מאושר ביום בו זכה במקום ראשון באליפות אירופה השנה.

רגע ספורטיבי מאכזב

יש לי רגע אישי מאכזב. בכיתה ט' הגעתי לאליפות הארץ בסייף. כל כך התרגשתי מהמעמד ומאוד רציתי להוכיח למאמן שלי שאני יכול להביא תוצאה טובה. בקרב הראשון הפסדתי. זה מאוד שבר אותי. זה למד אותי שאני לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד אלא רק לעצמי. השנה גם הייתי מאוד מאוכזב בשביל הספורטאי הישראלי אריק זאבי באולימפיאדת לונדון. הגיע לספורטאי המדהים הזה סיום אחר אבל אני עדיין מעריץ אותו. אישיות מדהימה שיש הרבה מה להעריך ולהעריץ בה.

חלום ספורטיבי אישי

את החלום הספורטיבי שלי בפן האישי התחלתי להגשים לפני כשנתיים. המשבר הקשה שעברתי בניו–יורק לימד אותי שאני עושה משהו שאני לא אוהב. הזומבה הכניסה אותי שוב לעולם הפיטנס. אחרי כנס זומבה העולמי בלונדון בפברואר 2012 הבטחתי לעצמי שאני חוזר לארץ והולך לעבור קורס מדריכי כושר גופני ובריאות וכך עשיתי. אני מאוד אוהב ללמד אנשים, לחנך ולהתנות בהם אורח חיים בריא. בסיום התהליך אני רוצה מאוד להקים סטודיו גדול שישלב את כל העלמות שלי יחדיו. עוד כמה חלומות קטנים: כמובן לראות מספר גדול יותר של גברים בשיעורי זומבה. הפקות מושקעות של זומבה תמיד קרצו לי (כמו שעושים בארה"ב). ב 15.9.2012 אני מעלה את ההפקה הראשונה שלי.

זומבה בשבילך…

זומבה בשבילי זה נשמה בריאה בגוף בריא. רוב התלמידות שלי אומרות שזומבה זה לנפש והן צודקות. הרבה אנשים מעולם הספורט מרימים גבה כששומעים את המילה זומבה. זומבה זה שיעור שמיועד לכלל האוכלוסייה וכמובן שצריך להתחבר אליו אבל…. זה עובד. הפורמט של השיעור מדהים ויש בזה הרבה כיף. אנשים מחפשים דברים חדשים, כיפיים עם הרבה אנרגיות והזומבה פשוט עונה על כל הצרכים הללו. אני מוסמך להעביר גם זומבה גולד (זומבה לגיל השלישי) וזה פשוט מדהים. העברתי מספר שיעורים לאנשים שמרותקים לכסא גלגלים או עם נחות מסוימת. אתם לא מבינים מה שיעור זומבה עשה להם, פשוט החזיר אותם לחיים. הם לא הפסיקו לחייך וליהנות במשך כל השיעור.

אישיות ספורטיבית מעולם הפיטנס או הזומבה

אני בוחר אישיות ספורטיבית מעולם הזומבה, טניה בירדסלי (מלכת הזומבה). את טניה פגשתי פעם ראשונה בניו–יורק ואפילו לא ידעתי מי זו. הקליפ שלה ביו טוב סחף אותי לעולם הזומבה. פגשתי שוב את טניה בכנס זומבה העולמי בלונדון ומאז אני פשוט מעריץ אותה. היא אישיות נטולת אגו שיש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה. טניה הופיעה בארץ בתחילת יוני השנה.